סדרת פוסטים בבלוג לסקירת מחלות מערכת העיכול ב-ASD
צל-אל בע"מ חוקרת טיפול בתאי גזע כטיפול אפשרי בהפרעה בתפקוד מערכת החיסון. הפרעה זו נצפתה במחקרים רבים במשך עשרות שנים וגם מופיע בתוצאות הראשוניות שלנו במחקר שאנחנו עוד מבצעים היום בילדים עם ASD וילדים בהתפתחות תקינה. הנחת העבודה שלנו היא כי הפרעה בתפקוד של מערכת החיסון עשויה להיות השורש להתנהגויות המאפיינות את ASD. על ידי טיפול בשורש הבעיה, אנו יכולים לחולל שינוי בהתנהגות בגיל צעיר אשר ישפר בתקווה את תפקודו ואיכות חייו העתידיים של הילד. היעוד של צל-אל בע"מ הוא לאפשר טיפולים לפעוטות שמבוסס על הכלי הביולוגי דיאגנוסטי שלנו.
בשני הפוסטים הבאים בבלוג של צל-אל בע"מ ניתן את הבמה לד"ר ארתור קריגסמן, גסטרואנטרולוג ילדים מוסמך בהערכה וטיפול בילדים עם אוטיזם והפרעות נלוות. פוסט זה הועתק ונערך באישורו של ד"ר קריגסמן. פורסם במקור ב-Pediatric Gastroenterology Resources Of New York & Texas
כתב ויתור: האמונות, השיטות והדעות המובעות על ידי האנשים בפוסטים אלו אינם משקפים בהכרח את המדיניות או העמדה הרשמית של צל-אל בע"מ
חלק 1: מחלות מערכת העיכול בילדים עם ASD
מאת ד"ר ארתור קריגסמן
הערכת מטופלים עם ASD ותסמינים כרוניים נלווים במערכת העיכול כוללת סקירה יסודית של ההיסטוריה הרפואית, נתונים קליניים המתקבלים מהתיעוד הרפואי הקיים של המטופל, בדיקות מעבדה נבחרות וראיון עם מטופל/הורה.
מטופלים שבהם נתונים אלה מצביעים על נוכחות של מחלת החזר קיבתי-ושטי, הפרעה חומצית-פפטית, אלרגיה למזון, מחלות מעי דלקתיות, אנטרופתיה ושטית-קיבתית אלרגית/אוטואימונית או דלקת מעיים אוטיסטית/אנטרוקוליטיס אוטיסטית, דורשים לרוב סקר אבחוני מקיף של מערכת העיכול, כולל אנדוסקופיה וביופסיה.
בדיקה מיקרוסקופית של רקמת מערכת העיכול שהתקבלה בביופסיה היא עדיין ההליך המקובל בביצוע אבחנה מדויקת למטרות התערבות טיפולית מתאימה.
ישנן שלוש מחלות דלקתיות כרוניות מוכרות של מערכת העיכול, אשר ביחד נכללות בקטגוריה הגדולה יותר של מחלות מעי דלקתיות: קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן (Crohnואנטירוקוליטיס (enterocolitis) בלתי מוגדר.
אנטרוקוליטיס אוטיסטית (Autistic enterocolitis)
נראה כי מטופלים עם ASD סובלים מצורה רביעית של מחלת מעי דלקתית, אנטרוקוליטיס אוטיסטית. אנטרוקוליטיס אוטיסטית מוגדרת באופן הבא: דלקת בעוצמה משתנה בכל מקום במערכת העיכול עם הגדלה בולטת של בלוטות הלימפה, במצב של אוטיזם, וללא מאפיינים אבחנתיים ספציפיים של קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן.
חשוב לציין כי מאפיינים היסטוכימיים ומולקולריים ייחודיים של דלקת מעיים הקשורה ל-ASD מבדילים אותה ממחלת קרוהן Crohn ומקוליטיס Colitis כיבית. היא מופיעה רק בילדים עם מאפיינים אבחנתיים של "אוטיזם" ומעידה על הקשר בין האוטיזם לבין מחלת מערכת העיכול.
איור 4: תרשים סכימטי המתאר ממצאים פתולוגיים בחלק ממערכת העיכול של ילד עם תסמינים במערכת העיכול והפרעה על הספקטרום האוטיסטי. באדיבות: World Journey of Psychology Krigsman A, Walker SJ. Gastrointestinal disease in children with autism spectrum disorders: Etiology or consequence? World J Psychiatry 2021; 11(9): 605-618 [PMID: 34631464 DOI: 10.5498/wjp.v11.i9.605]
בעוד שהסיבה הבסיסית למחלת מעיים הספציפית לאוטיזם עדיין לא ידועה, נראה שהיא נובעת מתגובה חיסונית מופרזת ולא מווסתת היטב, המערבת את רירית מערכת העיכול.
הביטויים הקליניים השכיחים ביותר של בעיות אלו הם שלשולים, כאבי בטן, עצירות, התנפחות הבטן ובעיות גדילה. נהוג לחשוב כי תסמינים התנהגותיים המיוחסים באופן מסורתי לאוטיזם עשויים לעתים קרובות להיות תסמינים של מחלות מערכת העיכול או כאבים במערכת העיכול.
אוטיזם ומחלת מערכת העיכול: הביצה או התרנגולת?
תסמיני מערכת העיכול יכולים להופיע לפני, בזמן או לאחר הופעת התסמינים ההתנהגותיים, הקוגניטיביים או הנוירולוגיים של אוטיזם או רגרסיה אוטיסטית. מודל מושגי עדכני הקושר את הפתולוגיה של מערכת העיכול לליקויים קוגניטיביים, מערב רצף ביוכימי של אירועים שבהם תכולת הלומן, המורכבת בעיקר ממזונות שנבלעים ומוצרים של פירוק חיידקי, נספגת באופן פתולוגי דרך רירית המעי הדלקתית בעלת חדירות גבוהה, לפני שהם מפורקים כראוי בתוך הלומן למיקרומולקולות קטנות יותר.
לאחר מכן, המקרומולקולות הנספגות עוברות פירוק מטבולי ועיבוד במסלולים שאינם רגילים ותקינים, וכתוצאה מכך מתקבלים תוצרי לוואי שעלולים להיות רעילים למוח המתפתח. זה כולל תגובות אימונולוגיות לחומרים "זרים" אלה שנספגו. למרות שבסופו של דבר מדובר בתיאוריה, המנגנון המוצע הזה נתמך בשלבים השונים שלו על ידי נתונים מדעיים שפורסמו, תצפיות של קלינאים המטפלים בילדים אלה, והכי חשוב – תצפיות של אינספור הורים.
עזרו לנו לעזור לכם
כלים אבחוניים טובים יותר עבור ASD המבוססים על ביומרקרים אובייקטיביים הנמדדים במעבדה עשוים לאפשר לחוקרים ולרופאים להעניק טיפול מדויק יותר ומותאם אישית. גם אתם יכולים לחולל שינוי בחייהם של ילדים עם ASD ומשפחותיהם על ידי הצטרפות למחקר של צל-אל. צל-אל מגייסת משתתפים לשתי קבוצות חדשות במחקר שלנו. אנו מגייסים אמהות וילדיהן בגילאי 10-19 חודשים אשר לא אובחנו עם ASD, אך יש להם אח או אחות שאובחנו עם ASD. כמו כן, צל-אל מגייסת ילדים שאובחנו עם ASD בגילאי שנתיים עד 18 שנים, אשר הוריהם מתכננים להעניק להם טיפול במרפאה פרטית המציעה טיפול בתאי גזע עבור ASD.
יש ליצור קשר עם לאה בדוא"ל [email protected] או למלא את הטופס כדי לגלות אם אתם מתאימים להשתתפות במחקר הדיאגנוסטי שלנו. אנא ספרו לעוד אנשים על המחקר של צל-אל. שיתוף המידע על המחקר שלנו יאפשר לכלי האבחוני החשוב, המבוסס על ביומרקרים, להשתלב מהר ככל האפשר באפשרויות הטיפול באוטיזם.