חלק ב': האם ניתן לאפס את תגובת הסכנה התאית?
חוקרי צל-אל בע"מ מבקשים להבין: אם ניתן לזהות את ההפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) באמצעות השינויים הכימיים בגוף עוד לפני שהסימפטומים מופיעים במלואם – השאלה המתבקשת הבאה היא: האם ניתן גם לשנות את אותם שינויים ביולוגיים?
כאן נכנס לתמונה מחקרו של ד"ר רוברט נביו (Robert Naviaux) בנושא תגובת הסכנה התאית (Cell Danger Response – CDR). מחקריו מצביעים על כך שאצל חלק מהאנשים המאובחנים עם אוטיזם, תאי הגוף עשויים להישאר במצב ממושך של "כוננות" או "אזעקה" (ראו חלק א' בסדרה – אוטיזם: הסימנים הראשונים). במקום לחזור למצב תקין לאחר שהגורם המאיים חלף, הגוף ממשיך להתנהג כאילו הסכנה עדיין קיימת. מצב מתמשך זה עשוי להשפיע על חילוף החומרים (מטבוליזם), על התקשורת של מערכת החיסון, על תפקוד המיטוכונדריות, על התקשורת בין המעי למוח ועל התפתחות מערכת העצבים.
אחת ממערכות התקשורת המרכזיות המעורבות בתהליך זה היא התקשורת הפורינרגית (Purinergic Signaling). מערכת זו משתמשת במולקולות כגון ATP (Adenosine Triphosphate) כדי לאפשר לתאים לתקשר ביניהם, במיוחד במצבי לחץ או פגיעה. ATP מוכר בעיקר כמולקולה המספקת אנרגיה בתוך התאים, אך כאשר תאים נמצאים במצוקה או נפגעים, הוא יכול להשתחרר גם אל מחוץ לתא ולשמש כאות אזהרה המעיד על סכנה.
כדי לבחון השערה זו, חוקרים חקרו את התרופה סוראמין (Suramin), המשמשת כבר למעלה ממאה שנים לטיפול במחלת השינה האפריקאית. סוראמין חוסמת מסלולים מסוימים של התקשורת הפורינרגית, ולכן שימשה כלי מחקרי לבחינת השערת תגובת הסכנה התאית.
במחקר הפיילוט SAT-1 שערך ד"ר נביו בשנת 2017 השתתפו עשרה בנים המאובחנים עם אוטיזם. חמישה מהם קיבלו מנה חד-פעמית נמוכה של סוראמין בעירוי תוך-ורידי (IV), וחמישה קיבלו פלצבו. הילדים שקיבלו סוראמין הראו שיפור מדיד אך זמני בתחומים כגון שפה, אינטראקציה חברתית והתנהגויות חזרתיות. חשוב להדגיש את המילה "זמני": ההשפעות נחלשו כאשר התרופה התפנתה מהגוף, והמחקר היה קטן מכדי להסיק ממנו מסקנות קליניות רחבות.
ילד עם אוטיזם בכיתה – הדמיה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית
בהמשך נערך בין השנים 2019–2021 מחקר שלב 2 בשיתוף חברת PaxMedica (כיום קובטריס תרפויטיקס – .Kuvatris Therapeutics Inc.) בדרום אפריקה. במחקר השתתפו 52 בנים המאובחנים עם אוטיזם בדרגת חומרה בינונית עד קשה, שקיבלו עירויים חוזרים של מינונים נמוכים של סוראמין. במחקר נמצא כי מינון של 10 מ"ג לק"ג הוביל לשיפור קליני משמעותי, בעוד שמינון גבוה יותר של 20 מ"ג לק"ג לא היה יעיל יותר מהפלצבו. בסך הכול הטיפול נמצא כבעל פרופיל בטיחות טוב, כאשר מרבית תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות.
המחקר בתחום ממשיך להתקדם במסגרת ניסוי STAT-2A (NCT06866275), מחקר שלב 2 אקראי, כפול-סמיות ובמבנה מוצלב (crossover), המתנהל בימים אלה. המחקר בוחן את השפעת הסוראמין הנתרני בעירוי תוך-ורידי, המכונה KZ101 (לשעבר PAX101), בקרב בנים בני 5–14 המאובחנים עם אוטיזם. מטרת המחקר היא להעריך את בטיחות הטיפול, את פרופיל הפיזור והפינוי של התרופה בגוף (פרמקוקינטיקה), ואת השפעתה על מדדים קליניים כגון אינטראקציה חברתית.
במקביל, קובטריס תרפויטיקס מפתחת גרסה תוך-אפית של התרופה בשם PAX-102. המעבר למתן דרך האף אינו נועד רק להקל על הטיפול, אלא גם לנסות להגיע ישירות למערכת העצבים המרכזית דרך חלל האף, ובכך אולי להפחית את החשיפה של שאר מערכות הגוף לתרופה. עם זאת, חשוב לציין כי פיתוח זה עדיין נמצא בשלבים מוקדמים, וכי הנתונים הקליניים שפורסמו עד כה לגבי אוטיזם מתייחסים לצורת המתן התוך-ורידית ולא לגרסה התוך-אפית.
בסופו של דבר, החשיבות האמיתית של מחקרים אלה אינה רק בתרופה מסוימת, אלא בשינוי התפיסה המדעית לגבי אוטיזם. יותר ויותר חוקרים מתמקדים כיום בביולוגיה הניתנת למדידה של ההפרעה, ובוחנים את יחסי הגומלין המורכבים בין תפקוד המיטוכונדריות, מערכת החיסון, התקשורת הפורינרגית, חילוף החומרים, דלקת עצבית והתקשורת בין המעי למוח.
כאן נכנסת לתמונה עבודתה של צל-אל. אם אוטיזם כרוך בשינויים ביולוגיים הניתנים למדידה, הרי שסמנים ביולוגיים הם המפתח לזיהוי דפוסים ייחודיים ולקידום רפואה מותאמת אישית. צל-אל משתמשת בניתוח פרוטאומי של דגימות דם, בשילוב אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כדי לפענח את המסלולים הביולוגיים השונים העומדים בבסיס האוטיזם.
עזרו לנו לעזור לכם
כלים אבחוניים טובים יותר עבור ASD המבוססים על ביומרקרים אובייקטיביים הנמדדים במעבדה עשוים לאפשר לחוקרים ולרופאים להעניק טיפול מדויק יותר ומותאם אישית. גם אתם יכולים לחולל שינוי בחייהם של ילדים עם ASD ומשפחותיהם על ידי הצטרפות למחקר של צל-אל. צל-אל מגייסתקבוצות המחקר הבאות: תינוקות בסיכון גבוה ואימותיהם; ילדים בגילאי 2–12 עם התפתחות טיפוסית או עם אוטיזם; וילדים ובני נוער בגילאי 2–18 לפני ואחרי טיפול בתאי גזע (SCT). שימו לב: בשלב זה אנו מגייסים משתתפים המתגוררים בישראל בלבד.
יש ליצור קשר עם לאה בדוא"ל [email protected] או למלא את הטופס כדי לגלות אם אתם מתאימים להשתתפות במחקר הדיאגנוסטי שלנו. אנא ספרו לעוד אנשים על המחקר של צל-אל. שיתוף המידע על המחקר שלנו יאפשר לכלי האבחוני החשוב, המבוסס על ביומרקרים, להשתלב מהר ככל האפשר באפשרויות הטיפול באוטיזם.
הבהרה: תוכן זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או המלצה טיפולית. טיפולי צל-אל בע"מ אינה ממליצה על טיפולים מסוימים המוזכרים בתוכן זה. בכל החלטה רפואית יש להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים בתחום הבריאות. קרא עוד
